אני על הגבול שלי. הוא פוצע את עצמו

אני בשכל. החבר שלי דוחף את עצמו חזק מדי, וזה לא רק על עוצמת המפגשים המיניים שלנו. הוא קיבל את התיאבון הבלתי יודע שובע הזה לסקס, וזה עושה חשבון עם הבריאות שלו. כל פעם שהיה לבד, הוא להוט לקפוץ ישר לתוכו, לא מתייחס לרווחתו שלו. אני דואגת לו, אבל לא יכולה לעמוד בפני הפיתוי של ההתקדמות שלו. הפגישות שלנו אינטנסיביות, משאירות את שנינו סחוטים וכואבים, ובכל זאת אנחנו ממשיכים לחזור לעוד. זה מעגל קסמים של עונג וכאב, בלי סוף באופק. אני מתחילה לתהות אם לזה הגיעה אהבה, רכבת הרים בלתי נגמרת של תשוקות גשמיות והרס עצמי. האם נוכל למצוא איזון? או שהתשוקה שלנו תכלה אותנו לגמרי? רק הזמן יגיד.